כפי שאני רואה את הדברים ומציג זאת בפני לקוחותיי, ניהול התזרים של העסק הוא למעשה לב לבו של העסק. זהו הפן שאנו מוכרחים לדעת לנהלו באופן הדוק וקפדני מדי יום ויום.
בכללותו, המונח 'תזרים מזומנים' מציין את הכסף הנכנס אל מול הכסף שיצא, וזוהי הפעילות הפיננסית המתורגמת בשורה התחתונה לרווחיות.
כל עסק, ולו הקטן ביותר והפשוט ביותר, מוכרח להיות מעודכן ברמה היומית בניהול כספו: מהן ההכנסות ומה ההוצאות הן בהווה והן בעתיד , וכמובן – תיעודן של הוצאות ארעיות שונות הנדרשות על-פי צורך , מה שלא תמיד ניתן לצפות.
אהיה חד וברור בנושא: עלינו להיות כל העת עם האצבע על הדופק.
כיצד מפקחים על תזרים המזומנים?
תופתעו לגלות אך עסקים רבים, ואף עסקים בעלי היקפי פעילות נרחבת, אינם בהכרח מנהלים את תזרים המזומנים שלהם באופן קפדני ונכון.
פגשתי בשלל בעלי מקצועות שבבעלותם עסקים מוערכים שלא ידעו להציג טבלת הוצאות והכנסות שכיסתה כל שאלה ושאלה שהצגתי. יתרה מזאת, גם לא ידעו לענות בעל-פה על שאלות בסיסיות כמו למשל מקדמות מס הכנסה או גובה הוצאות חודשיות הנדרשות לספקים קבועים.
ניהול תזרים מזומנים מוכרח להתבסס על טבלאות המשקפות כל נתון ונתון, ואת הדרך לשם נוכל לסלול רק על סמך מחקר מעמיק ובדיקה יסודית של כלל פעילות העסק.
בין השאלות שעלינו לשאול:
מהי מצבת הלקוחות מהם אנו נדרשים לעשות גבייה? האם היא מתעדכנת על בסיס קבוע? האם היא מפוקחת והגבייה נעשית במלואה?
מהם התשלומים שאנו נדרשים להעביר לספקים? מהם תנאי התשלומים מול הספקים? האם מדובר בתשלומים חודשיים? תשלומי שוטף פלוס? כך גם לגבי הוצאות שכר עובדים, והוצאות נוספות דוגמת חשבונות ושכירויות וכו'.
האם אנחנו יודעים להתמודד נכון עם התשלומים לספקים / עובדים / היבטים תפעוליים נוספים לעומת הגבייה מן הלקוחות? או חלילה מפסידים בתהליך? אוכל לספר על עסק שליוויתי שגבה מקדמה נמוכה עבור אספקת מוצריו וכך למעשה הפסיד בתהליך. רווחיותו חזרה רק לאחר שהלקוח השלים את התשלום עם אספקת המוצר, ולקוחות רבים התעכבו בתשלומים מה שפגע באופן ישיר בתזרים באופן קבוע. על-כן שינינו את מהלך הדברים.
לאזן תזרים חיובי ולפעול למען רווחיות גבוהה
לאחר שכלל הנתונים יובאו בחשבון אל תוך טבלה ברורה המשקפת הכנסות אל מול הוצאות, וכן משבצות דינמיות המאפשרות לנו לשקף הוצאות ארעיות הנדרשות מעת לעת, הרי שנוכל לסלול את הדרך לחשיבה אסטרטגית המאזנת בין ההוצאות להכנסות ושמטה את הכף אל עבר תזרים חיובי.
אני יכול לספר לכם שגם עסקים קטנים המתאפיינים בפעילות עסקית 'פשוטה' באופן יחסי, יכולים להגדיל את רווחיותם באופן ניכר, ולו בזכות ניהול תזרים מזומנים קפדני שמקיף כל הוצאה והכנסה עד לרמת השקל הבודד.
טעויות נפוצות שעסקים עושים בניהול תזרים המזומנים
ניתן לסכם זאת בשורה אחת, והטעות הנפוצה מכול היא חוסר תכנון , וחייבים לחיות את העסק.
נוכחתי לגלות חברות מרשימות עם היקפי פעילות רחבים, אך שהציגו תהליך גבייה לא נכון, לא קפדני ושאיננו מבטיח את רווחיותן.
פגשתי בעסקים שעבדו עם ספקים שונים באופן 'עיוור' לחלוטין, ומבלי לשקול אם ניתן להחליפם בספקים אחרים, או להיכנס למשא ומתן ולהיטיב את התנאים הקיימים.
ניהול תזרים מזומנים קפדני יכול לסלול את הדרך אל עבר החלטות נכונות. היו לי לקוחות שבזכות ניהול תזרים נכון, החלטנו לרווח את התשלומים לספקים לשוטף פלוס 60 במקום שוטף פלוס 30, ובכך הבטחנו לעצמנו 'אוויר לנשימה'.
כיצד ניתן לייעל את ניהול תזרים המזומנים?
היום כל מערכת מידע פיננסית פשוטה בארגון מנהלת דוח תזרים אך יחד עם זאת ניתן גם לנהל זאת באמצעות טבלת אקסל או גוגל דוקס, ובה ניתן להזין את הנתונים באופן ברור, ומבלי שפרט ולו הקטן ביותר יחסר.
אולם היבט שכזה נכון בעיקר לעסקים קטנים; לחברות בינוניות וגדולות אותן אני מלווה אני מעדיף לייצר מנגנוני הגנה במערכות המידע של העסק, מנגנוני התרעה המשקפים גם את התשלומים וגם את התקבולים.
בייעוץ כלכלי לעסקים גדולים, דרך תכנון נכון, יצירת מנגנוני בקרה והתווייתם של נהלים ברורים, ניתן לנהל את תזרים המזומנים באופן נכון ואחראי.
זהו היסוד החשוב ביותר בניהולו הפיננסי של כל עסק וחברה.
שמי שלומי גבאי, יועץ עסקי, יועץ אסטרטגי ומנטור לאימון עסקי למנהלים. בכל שאלה והתייעצות בנושא ניהול תזרים מוזמנים ובשירותיי השונים, אני מזמין אתכם ליצור עמי קשר טלפוני, לכתוב לי בוואטסאפ או להשאיר פניה באתר.
אני מזמין אתכם לעשות את הצעד הראשון בשיחת ייעוץ ללא התחייבות
